1
במקום פתיחה
על מה ולמה
ללמוד או לחדול
בכל בית ספר יש צוותים, אבל לא כל צוות הוא קהילה מקצועית לומדת!!
'קהילה מקצועית לומדת' מעוגנת בתפיסת בית הספר כארגון לומד; ארגון שבו הלמידה איננה נחלתם של התלמידים בלבד אלא חלק משגרת יומם של כלל השותפים לעשייה החינוכית: המורים, הרכזים וכמובן המנהל עצמו.

מחקרים מראים שקהילה מקצועית לומדת היא גורם בעל השפעה מרכזית בכל תהליך שיפור בית ספרי. למעשה, קהילה מקצועית לומדת נחשבת היום לדרך האפקטיבית ביותר בהתפתחות המקצועית של המורים ושל התלמידים כאחת, כיוון שהמורים השותפים בה מעורבים בצורה פעילה בחקירת תהליך ההוראה היומיומי שלהם מתוך ההקשר הספציפי שבתוכו הם פועלים. הם בוחנים בביקורתיות את הפרקטיקה שלהם לעומת היעדים שהציבו לעצמם, מסיקים מסקנות ומבצעים שינויים במטרה לשפר את ההוראה ולקדם את למידת תלמידיהם.

מעבר לכך, קהילה מקצועית לומדת ששוררים בה אמון גבוה וכבוד הדדי ומקצועי מעניקה בית חם ואינטימי למורה, המשמש לו בסיס בטוח לצאת להתנסויות והתפתחויות מקצועיות, וכן רשת ביטחון בחזרתו מהתנסויות בלתי מוצלחות. עדויות רבות מצביעות על כך כי תחושת המסוגלות של המורים עולה ככל שהלימוד המקצועי והתכנון נעשים במשותף בצוותי לימוד.

קהילות מקצועיות תורמות גם לשיפור עבודת הצוות, לקליטה מיטבית של בעלי תפקיד חדשים, להכלה ולשיפור יכולת ההתמודדות עם אתגרים במהלך הקריירה, לפיתוח הגמישות המקצועית, להתמודדות עם שינויים ולחיזוק תחושת השייכות למקצוע.

בגיליון זה נעסוק בקהילה מקצועית לומדת מתוך הכרה בחשיבותה ובתרומתה לתהליכי שיפור במערכת החינוך ולקידום תהליכי ההוראה והלמידה.
3
מחסן כלים

קהילה מקצועית לומדת:
אז איך באמת עושים את זה?

מהי קהילה מקצועית לומדת?
קבוצת עמיתים למקצוע הנפגשים יחד לבחינה משותפת של הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית. בקהילה מקצועית של אנשי חינוך נפגשים המורים באופן קבוע וחוקרים את הקשר בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מנתחים את תהליכי ההוראה והלמידה, מסיקים מסקנות ומבצעים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של תלמידיהם.

מה ההבדל בין צוות מורים לקהילה מקצועית לומדת?
עצם קיומם של צוותי מורים העובדים יחד אינו ערובה להיותם קהילה מקצועית לומדת; לא כל צוות הופך לקהילה. לעומת מפגש צוות רגיל שהמטרות בו מרובות, בקהילה מקצועית יש מטרה מרכזית אחת והיא שיפור מקצועי של המשתתפים הנובע מחקירה מתמשכת של דרכי הפעולה שלהם ובחינת השפעתם על תהליכי הלמידה ועל הישגי התלמידים.
מפגשי הקהילה המקצועית מבוססים על תהליכי שיתוף שיטתיים, בחינה חקרנית וביקורתית ויצירת אחריות קולקטיבית לכלל התלמידים. כדי להגיע לרמת שיתוף גבוהה יש צורך בחשיפה, בפתיחות ובמתן פומביות לפרקטיקת ההוראה של המורה. מורים החברים בקהילות מקצועיות חולקים יחד מה שבאופן מסורתי נחשב לאישי, כמו: אסטרטגיות, תהליכי הוראה, הצלחות כמו גם כישלונות, שאלות והתלבטויות. הם צופים זה בשיעורים של זה, מנתחים אותם יחד ומסיקים מסקנות מעשיות לגבי ההוראה. בקבוצה הם משתפים זה את זה בתהליכי ההוראה שהם מנהלים בכיתה ובתהליכי הלמידה שעוברים תלמידיהם, ומוכנים להתמודד עם דעות שונות ולהתנסות בגישות ושיטות הוראה אחרות משלהם.

מה תפקיד המנהל בפיתוח קהילה מקצועית?
למנהיגות הבית ספרית (מנהלים, רכזי שכבה, רכזי מקצוע) יש תפקיד מרכזי בהובלה ובביסוס של קהילה מקצועית לומדת בבית הספר. האתגר המרכזי של המנהל הוא לבנות בקהילה המקצועית הלומדת תחושת אמון, פתיחות ושיתוף. הוראה נתפסת בדרך כלל כעבודה אינדיבידואלית ואוטונומית של המורה בכיתה, על רקע זה עשויות החשיפה והפומביות הנדרשות בקהילה המקצועית להיתקל בהתנגדויות וקשיים, ולכן פיתוח של קהילה מקצועית לומדת בבית הספר דורש קודם כול הובלת תהליך של שינוי הכולל כמה היבטים:

  • חתירה לפיתוח שפה פדגוגית משותפת לכלל הצוות הבית ספרי.
  • ביסוס מבנים וסדירויות לעבודה מיטבית של קהילה מקצועית לומדת לרבות הקצאת משאבי הזמן והידע הדרושים להתפתחותה.
  • עיצוב ופיתוח תרבות בית ספרית שיש בה שיתוף ותודעת אחריות משותפת לכלל התלמידים, שיש בה יחסי אמון ופתיחות, וכן הכרה במאמץ ובהישגים של צוותים וחגיגת הצלחות.
  • איתור וזיהוי האנשים המתאימים להובלת הקהילות בבית הספר.
  • מתן דוגמה אישית ללמידה מתמדת כדרך חיים, מעורבות והשתתפות בתהליכי למידה מקצועית של צוותי המורים בבית הספר.

כיצד מפתחים קהילות מקצועיות לומדות בבית הספר?
המערך שלפניכם שפותח במכון אבני ראשה מספק תשתית ידע בסיסית וכלים יישומיים לפיתוח ומיסוד של קהילה מקצועית לומדת בבית ספרכם. הכלי בנוי משני מרכיבים עיקריים:

  1. ידע תיאורטי ומחקרי הנדרש להקמת קהילות מקצועיות לומדות.
  2. כלים יישומים הכוללים שורה של "פרוטוקולים" - כלים מובנים לניהול מפגשים מקצועיים בצוות. הפרוטוקולים מסייעים בניהול מפגשי קהילה מקצועית לומדת, ממקדים את הדיון בפרקטיקה, עוזרים בבנייה ובביסוס נורמות של שותפות, מפתחים במשך הזמן שפה משותפת, מחזקים את כישורי הרפלקציה של חברי הצוות ומאפשרים למידה מקצועית אפקטיבית.

בכלי תוכלו למצוא מגוון פרוטוקולים שישמשו אתכם בעבודה עם המורים כגון דיון בעבודות תלמידים, בשיח צוות ממוקד תלמיד, בדיון בדילמה, בניתוחי אירוע ועוד רבים אחרים. הפרוטוקולים שונים זה מזה בסדר הדיון ושלביו, אולם כולם זהים בהבניה הברורה של השלבים השונים, בהקפדה על לוח הזמנים, במיקוד ההתייחסות ובהתאמתה לכל שלב.

.
להורדת הכלי
לחצו כאן, הורידו את הכלי וקבלו ידע הנדרש להקמת קהילות מקצועיות לומדות ומגוון פרוטוקולים שישמשו אתכם בעבודה עם המורים.
4
5
קהילה מקצועית
בעין העדשה

סרט נוסף המאפשר הצצה לליבת העשייה בשני בתי ספר- קרית החינוך יפו ובית החינוך גליל מערבי - והמאמץ שלהם לבסס קהילה מקצועית לומדת. כל אחד מבתי הספר מצא את מיקוד העבודה שלו: בעוד קרית חינוך מתמקד באמון ובחברות בעבודת הצוות, גליל מערבי מתמקד בפיתוח שפה פדגוגית משותפת וביצירת סדירויות שמאפשרות עשייה צוותית משמעותית.

סרט זה צולם במסגרת התכנית 'תיעוד הצלחות' והוא תוצר של שיתוף פעולה בין מכון אבני ראשה ובין קרן טראמפ המקדמת הוראה איכותית בתחומי המתמטיקה והמדעים בישראל.

במסגרת התכנית תועדו שבעה בתי ספר מצליחים בכל שדרות פעילותם: מהתלמיד ועד למנהל, מרמת הלמידה וההיערכות לה ועד החיים החברתיים- בשאיפה למצוא ביניהם מכנים משותפים. בחרנו לתעד בתי ספר שאינם ממוקמים באזורים מבוססים, אינם ממיינים, אינם מנשירים, אינם נעזרים בתשלומי הורים, ועל אף כל זאת – מגיעים להישגים גבוהים.

התכנית נועדה לשתף את קהילת המנהלים בממצאים מהשטח, מתוך אמונה שמנהלים וצוותי הוראה יכולים ללמוד מניסיונם של בתי ספר אחרים, למרות ההבדלים בגודל, במיקום הגאוגרפי ובגישות הניהול.

בקרוב, במרכז הידע של המכון -
תיעוד הצלחות- שישה סרטים, עשרים סדנאות לחדרי מורים, שלושים קטעי וידאו ללמידה ארגונית וכן שלל כלים, מאמרים וחומרי עבודה, לשימושכם!

04-right
6
אם הקהילה מתנהלת בתוך יחסים של שיתוף, אמון ואחריות קולקטיבית כלפי כל התלמידים, אז היא מגבירה את תחושת השייכות של כל באי בית הספר
04-left
7
05-right
5 דברים שלמדתי
על קהילות מקצועיות שעובדות
והפעם מתארח גדעון זילר
גדעון זילר,
יועץ לתהליכי למידה
מתודיקה- למידה אפקטיבית

היתרונות הטמונים ב'קהילות מקצועיות' והאתגרים הנלווים להן, לא נעלמו מעיניהם של מנהלי למידה ופיתוח ארגוני בחברות, ארגונים ועסקים. אחרי שנים לא מעטות של התנסות והטמעה, רוב הארגונים מדווחים על פער בין ההצהרות והכוונות סביב קהילות מקצועיות בארגון לבין מה שמתרחש בפועל. יתרה מכך: גם במקומות שבהם מתקיימות קהילות מקצועיות, בחינה עמוקה מגלה שההצלחה נרשמת רק בהיבטים החברתיים ולא המקצועיים.

ברשימה קצרה זו אצרתי עבורכם חמישה טיפים שאפשר לקחת לדרך, מתוך ניסיון מצטבר של השנים האחרונות בעולם הלמידה הארגוני.

1. קצר, מתמשך ובר ספיגה
קצב העבודה המהיר של הארגונים כיום משאיר פחות ופחות זמן לדיונים נינוחים ולמשבצות זמן קשיחות וממושכות המיועדות ללמידה. מציאות זו מקשה מאוד על התמסרות לקהילה מקצועית. ארגונים רבים משיקים קהילות מקצועיות בקול תרועה אך מתקשים לפנות לכך את הזמן והמקום הנדרשים לצורך התפתחות של קהילה לאורך זמן. "השוטף שוטף" והקהילה מגיעה למיצוי כזה או אחר ומתחילה להתפוגג.
גישת ה"קצר, מתמשך ובר ספיגה" מחפשת הזדמנויות שבהן אפשר לקיים קהילה מקצועית בתוך מנגנוני הפעילות הקיימים, ולא כתוספת לפעילות הקיימת. גישה זו אינה מכריזה על עצמה בקול תרועה אלא מפעילה בשקט זירות פעילות קצרות ה"נספגות" בעשייה השוטפת. מנגנונים אלו יכולים להיות פרונטליים ואף וירטואליים, ובלבד שיהיו "ברי ספיגה" ושניתן יהיה להתחייב אליהם באמת. הזירות יכולות להתקיים כקבוצת whatsup שיש בה התייעצויות קצרות, שיתופים והוקרות, הפנייה לדוגמאות ולתכנים מעניינים המתפרסמים ברשת, מעין קבוצה וירטואלית המקיימת פינג פונג קצר אך מתמשך ומתפתח; או כ"פינה" קבועה בהתכנסות השבועית שיש בה רכיב של התייעצות או שיתוף המעודדים תגובה והעמקה. גישת ה"קצר, מתמשך ובר ספיגה" נשענת על העיקרון שעדיף 10 אינטראקציות מקצועיות בנות 5 דקות מאשר אינטראקציה אחת בת 50 דקות.

2. לא על הווירטואלי לבדו
קהילות מקצועיות המבוססות בעיקר על שיח וירטואלי מתקשות לשרוד לאורך זמן. הן ערניות כאשר הנושאים שעולים בהן בוערים מאוד, וכאשר יש כמות גדולה מספיק של אנשים הנחשפת אליהם (מכיוון שרק מעט כותבים בקהילות מקצועיות וירטואליות, נדרש גודל מינימלי של קבוצה שיאפשר שיח חי ותוסס). הניסיון מלמד שקבוצות שיצרו אמון לפני כן, בין השאר באמצעות התיידדות במסגרות הפרונטליות, אפשרו את המשך השיח כדרך חיים. לעומת זאת, קהילה מקצועית שיוצאת למשימה ספציפית בעקבות פעילות פרונטלית תצליח יותר. החוכמה היא לזהות את "רגע התפר" שבין סיום המפגש הפרונטלי ליציאה לתהליך הווירטואלי. בשלב זה יש לחשוב על משימה קונקרטית, מעוררת, הניתנת לספיגה, ומעל לכול - כזו שהחברים בה יגידו שהועילה להם ביומיום.

3. לא כולם ביחד
קהילה מקצועית לא חייבת לזמן מפגש משותף של כל הפורום. למעשה, היום ברור יותר ויותר שדווקא קבוצות קטנות וממוקדות מייצרות ביטחון גבוה יותר ומאפשרות ליותר אנשים לבוא לידי ביטוי. לעתים די בקהילה מקצועית בת שלושה-ארבעה שותפים כדי להיות רלוונטית, תוססת ובעיקר - תומכת, ועל כן סיכוייה רבים יותר להחזיק מעמד זמן רב יותר.

4. לחשוב מותג
קהילות מקצועיות מבוססות על למידת עמיתים. למידת העמיתים היא לעתים מנגנון שלא כל המשתתפים מאמינים בערך שלו. לא כל העמיתים בטוחים שיש להם מה ללמוד מהעמיתים שלהם, כיוון שלמידה מסוג זה נתפסת כ"למידה מהקיים", למידה מאנשים שאין להם מה לחדש. תוכן של מנחה חיצוני נתפס כמועיל יותר. תפקידו של המנהל או יוזם הקהילה הוא לפתח תכנית מתמשכת שהופכת את הקהילה המקצועית למותג בעל ערך: זיהוי פעיל והוקרה של תועלות ראשוניות, זיהוי ניצחונות ראשוניים והדהוד שלהם, קיום פעילות אישית בקהילה, עידוד "סוכני שטח" שיסייעו בהשאת ערך הקהילה ועוד. הפעולה המיתוגית צריכה להיות אמיתית ולא רועשת, ובעיקר מתמשכת. למשל - רפלקסיה בסוף הפעילות על "מה לקחתי היום" ותיעוד שלו, או זיהוי של המורה שאמר בחדר המורים באחת ההפסקות - "השתמשתי עכשיו ברעיון שסיפרת אתמול בפגישה, זה עבד לי נהדר", ובקשה ממנו לספר על זה לכולם.

5. התרבות חשובה מהפורמט
קהילה מקצועית היא שם של שיטת למידה. היא שייכת לקטגוריה רחבה יותר של כלי למידה המכונים בארגונים 'למידה חברתית' (social learning) או 'למידה לא- פורמלית' (informal learning). מושגים אלו מתייחסים לכלל המצבים שבהם עובד בארגון לומד ביוזמתו, באמצעות שיח או חקר אישי יומיומי. למידה כזו איננה עוסקת בתוכן מובנה המוכתב מלמעלה. סדרת מחקרים שפורסמו לפני כעשור בשוק העבודה בארצות הברית, הוכיחו שכ- 75% מצורכי הלמידה של עובד בארגון אינם מקבלים מענה באמצעות פתרונות הדרכה מסורתיים שהארגון מציע אלא רק באמצעות מנגנונים של למידה חברתית. קיומה של תרבות למידה חברתית חשובה יותר מהפורמט הספציפי שנקרא "קהילות למידה". אם זיהית שהמורים פועלים בשיטה אחרת, תוכל לדעת שהארגון שלך הוא ארגון לומד, אבל בשיטות אחרות. לדוגמה, שיטה נהדרת ללמידה נקראת "למידת ברזייה" (water cooler learning), והיא מתייחסת לשיחות הספונטניות שמורים עושים ליד עמדת הקפה או בהליכה במסדרון. שיח מקצועי או שיח משולב מקצועי-חברתי הוא לעתים לא פחות אפקטיבי, ובלבד שיש תרבות מתמשכת כזו ולא מופעים אקראיים.

ועוד אוצר אחד לדרך...
6. אוצרוּת תוכן Curation
המושג 'אוצרוּת תוכן' (Content Curation) או לענייננו: "אוצרוּת למידה", הוא תיאור של אחת המיומנויות החשובות ביותר היום בתהליכי למידה ארגוניים ובכלל. אוצרוּת תוכן, כפי שמגדירה היטב תמי נויטל, היא זיקוק מידע בנושא מוגדר והנגשתו לקהל יעד עם ערך מוסף. כלומר, מטרת הקהילה אינה בהכרח יצירת מידע נוסף, אלא הפיכת הקיים לרלוונטי - איתור, סידור, הנגשה והפצה. אוצרוּת תוכן היא לפיכך אחת המשימות המומלצות לעבודה שיתופית. הקבוצה אוצרת תוכן בנושא מסוים, או שמתקיימת עבודה משתפת - מישהו מהקבוצה אחראי על אוצרוּת תוכן, והוא מזקק עבורה נושא מסוים ומשתף אותם.

8
9
מה הקשר בין שיפור בית ספרי
לקהילה מקצועית?
ריצ'רד דופור

רעיון הקהילה המקצועית הלומדת תלוי במרכיב החשוב ביותר לשיפורו של כל בית ספר - מידת המחויבות והנחישות של אנשי החינוך להתמסר לו ולעבוד ביחד

הרעיון כי ניתן לשפר את בית הספר באמצעות פיתוח קהילה מקצועית לומדת הפך לאחרונה לנפוץ ביותר ונעשה בו שימוש כמעט מוגזם בכל עניין אפשרי הקשור לחינוך. למעשה, המונח כה רווח עד שהחל להישחק ולאבד את משמעותו.
כדי לחמוק מהתרוקנות המשמעות של המושג, צריכים אנשי חינוך לחשוב עליו באופן ביקורתי: מהם "הרעיונות הגדולים" המייצגים את עקרונות הליבה של קהילה זו? כיצד מנחים עקרונות אלה את מאמציהם של בתי הספר לתחזק את המודל של 'קהילה מקצועית לומדת', עד שיוטמע ויושרש עמוק בתרבות הבית-ספרית?

עקרון 1: להבטיח שתלמידים ילמדו
מודל 'קהילה מקצועית לומדת' צמח מתוך ההנחה שמטרתו היסודית של החינוך הפורמלי אינה להבטיח רק שתתקיים הוראה, אלא גם שתלמידים אכן ילמדו. למעבר פשוט זה, מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה, יש השלכות מרחיקות-לכת על בית הספר.
הסיסמה 'למידה לכול' הפכה זה מכבר לקלישאה. שינויים עמוקים מתחוללים בבית ספר רק כאשר סגל בית הספר מתייחס לסיסמה זו כפשוטה; כלומר, כאשר מורים רואים בה מחויבות אמיתית להבטחת הצלחתו של כל תלמיד ותלמיד. או-אז מתחיל סגל בית הספר לשאול: "אילו מאפיינים בית-ספריים ואילו שיטות עבודה הוכיחו את עצמם יותר מכול בחיזוק ההישגים של כל התלמידים?"; "כיצד נוכל לאמץ את המאפיינים ואת שיטות העבודה הללו גם בבית ספרנו?"; "אילו מחויבויות עלינו לקבל איש כלפי רעהו כדי ליצור בית ספר כזה?"; "אילו מדדים יאפשרו לנו להעריך את התקדמותנו?" כאשר סגל חינוכי בונה ידע משותף ומגיע למסקנות משותפות בשאלות הללו, הוא מעמיד את בית ספרו על יסודות איתנים המאפשרים לו יכולת התקדמות ושיפור.
בתהליך ההתקדמות של בית הספר, צריך כל איש מקצוע במוסד להשתתף במפגש עמיתים לחקירה מתמשכת של שלוש השאלות המכריעות אשר מניעות את עבודת כל השותפים בקהילה המקצועית הלומדת:
* מה אנו רוצים שכל תלמיד ילמד?
* כיצד נדע שכל תלמיד אכן למד זאת?
* כיצד נגיב כאשר תלמיד יתקשה בלמידה?

המענה שהקהילה המקצועית הלומדת מספקת לתלמידים מתקשים הוא שיטתי ומתאפיין בנוסף בתכונות הבאות:
* המענה ניתן בעתו: בית הספר מזהה במהירות תלמידים הזקוקים לתוספת זמן ותמיכה ונענה להם.
* המענה מבוסס על התערבות ולא על תיקון: התוכנית מספקת לתלמידים עזרה בעת הצורך ולא שולחת אותם ללימודי תגבור בקיץ, מפנה אותם להוראה מתקנת או משאירה אותם כיתה.
* המענה ניתן ללא אפשרות בחירה של התלמידים: במקום להציע לתלמידים לבקש עזרה נוספת, התוכנית דורשת מהתלמידים הזקוקים לעזרה להקדיש זמן נוסף כדי לתגבר את לימודיהם עד שישיגו שליטה בחומר.

עקרון 2: תרבות של שיתוף פעולה
אנשי חינוך הבונים קהילה מקצועית לומדת מכירים בצורך לעבוד בשיתוף פעולה כדי להשיג את המטרה המשותפת של 'למידה לכול'. לכן הם יוצרים מבנים לקידום תרבות שיתופית בבית הספר.
ואולם, על אף הראיות המשכנעות שעבודה בשיתוף פעולה היא "פרקטיקה מיטבית", בבתי ספר רבים ממשיכים מורים לעבוד באופן נפרד זה מזה, וזאת אף בבתי ספר המקדמים את רעיון שיתוף הפעולה – עדיין, נכונוּת הסגל לשתף פעולה נבלמת פעמים רבות על סף הכיתה. לעתים מזהה סגל בית הספר את רעיון שיתוף הפעולה עם קולגיאליוּת בלבד ומתמקד בבניית יחסי ידידות קבוצתיים; צוותים אחרים משתפים פעולה להשגת הסכמות בשאלות פרוצדורליות גרידא – כיצד להגיב לאיחורים, או כיצד לפקח על תלמידים בהפסקות; אחרים מתארגנים בוועדות לבחינת היבטים שונים של תפעול בית הספר כמו משמעת, טכנולוגיה ואקלים חברתי. אך כל הפעילויות הללו, אף שהן יכולות לשמש תכלית מועילה, אינן מודל לדיאלוג אמיתי המאפיין בית ספר כקהילה מקצועית לומדת.
תרבות של שיתוף פעולה המאפיין קהילה מקצועית לומדת נבנה מתוך תהליך שיטתי שבו מורים עובדים יחד לניתוח ושיפור עבודתם בכיתה, מורים עובדים בצוותים ומתמסרים לתהליך המתמשך של שיחות שיתופיות המקדמות למידת צוות עמוקה. תהליך זה, בתורו, מוליך לרמות גבוהות יותר של הישגי תלמידים.
בשיחות שיתופיות מתבקשים המשתתפים לשתף זה את זה במה שבאופן מסורתי נחשב פרטי – יעדים, אסטרטגיות, חומרי לימוד, קצב, שאלות, חששות ותוצאות. הדיונים מעמידים לרשותו של כל מורה מישהו שאפשר לפנות אליו ולשוחח עמו, ובנויים במפורש לשיפור עבודתם של מורים בכיתות –עבודתם האישית והקיבוצית כאחת.
כדי שמורים ייקחו חלק בתהליך רב-עוצמה כזה, בית הספר מוכרח להבטיח שכל מורה ישתייך לצוות המתמקד בלמידת תלמידים. לכל צוות חובה להקצות זמן לפגישה במהלך יום העבודה לאורך כל שנת הלימודים. הצוותים צריכים למקד את מא

עקרון 3: התמקדות בתוצאות
קהילה מקצועית לומדת מודדת את יעילותה בהתאם לתוצאות. העבודה המשותפת לשיפור הישגי התלמידים נעשית חלק משגרת העבודה של כל סגל בית הספר. כל צוות הוראה משתתף בתהליך מתמשך של זיהוי הרמה הנוכחית של הישגי התלמידים, הצבת יעד לשיפורה, דרכי עבודה משותפות להשגת היעד, וקביעת ביטויים להתקדמות תקופתית.
בתי ספר ומורים סובלים תכופות מתסמונת של עושר נתונים לצד דלוּת מידע. קהילה מקצועית לומדת אשר מתמקדת בתוצאות, אינה מסתפקת באיסוף נתונים אלא הופכת אותם למידע מועיל ורלוונטי עבור כל אנשי הצוות. כל מורה יכול לחשב בקלות את הנתונים הרבים סביבו - ממוצע, שכיח, חציון וסטיית תקן, שיעור התלמידים השולטים בחומר אחרי כל מבחן, וכדומה. אבל לנתונים הללו תהיה משמעות רק אם יהיה לו בסיס להשוואה אשר ידרבן אותו להשתמש בנתונים כזרז לשיפור עבודתו בכיתה.
כאשר צוות של מורים מפתח במשותף הערכות מעצבות לאורך שנת הלימודים, יכול כל מורה לזהות את רמת ההישגים של תלמידיו בכל מיומנות, תוך השוואתה לתלמידים של מורים אחרים. הוא יכול להתייעץ עם עמיתיו בסוגיות בעייתיות ולהתעשר מרעיונות, חומרים, אסטרטגיות וכישרונות של שאר חברי הצוות.
מובן שהתמקדות בשיפור מתמשך ובתוצאות דורשת מאנשי החינוך לשנות את שיטות העבודה המסורתיות שלהם ולהתגבר על נטיות שכיחות. כך למשל, עליהם לראות בנתונים מדדי התקדמות יעילים ולהפסיק להתעלם או לתרץ נתונים שאינם נוחים. עליהם להתמודד ביושר עם המציאות גם אם היא איננה נעימה. עליהם להפסיק להשתמש בממוצעים [כיתתיים?] לניתוח ביצועי תלמידים ולהתחיל להתמקד בהצלחתו האישית של כל תלמיד ותלמיד.

כאשר אנשי החינוך מתמידים במאמץ תובעני הנדרש ליישום עקרונות אלו, גוברת יכולתם כקבוצה לקדם את למידת כל התלמידים. לעומת זאת, אם הם אינם מצליחים להשקיע את המאמץ הדרוש לאורך זמן, סביר שבית ספרם לא יגביר את האפקטיביות שלו, גם אם המורים המלמדים בו רואים עצמם כקהילה מקצועית לומדת. רעיון קהילה מקצועית לומדת אינו תלוי אם כן בסגולותיו ויתרונותיו, אלא במרכיב החשוב ביותר לשיפורו של כל בית ספר – מידת המחויבות והנחישות של אנשי החינוך להתמסר לו ולעבוד ביחד.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

Rick DuFour, "What Is a Professional Learning Community?", May 2004 Volume 61 Number 8 Schools as Learning Communities, Pages 6-11.
© All Rights reserved to the author

ריצ'רד דופור,
חוקר מוביל בנושא קהילות מקצועיות
Courtesy of Solution Tree

10
סמנו ביומנכם
לראשונה! סמינר זהות ומשמעות, העוסק כולו בכם- המנהלים!
מלון חוף נחשולים, י"ח-כ באייר תשע"ד, 18-20.5.14
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן לפרטים
מפגש אחרון בסדרת הכנסים! בואו לשאול את השאלות הנכונות...
פארק קרסו, באר שבע, י"ח אדר ב' תשע"ד, 20.3.14
ניתן להירשם כאן
מדברים על זה